לאן הערב? "היורד למעלה" – לא רק לחיפאים שמכירים את העיר דרך הרגליים
על מסך מרובע (ולא מלבני כמקובל) מופיעה סצנת הפתיחה לקומדיה קיומית המתרחשת בחיפה: בתי הזיקוק של חיפה, אשר מציגים את "הגיבורה" של הסרט, העיר עצמה. נשמעת התקפת שיעולים – מחיר החיים בחיפה. עוד קולות עירוניים נשמעים במשרד כלשהו, שיחה בין אם לבתה, תקשורת בין נהגי מוניות – אלה שזורים כאחד המוטיבים המרכזיים בסרט, תשקיף על העיר ומאפייניה.
אורי, בחור צעיר (איתי טיראן) יורד את הכרמל ברגל כדי לעלות על אנייה ולברוח מהארץ בגלל תסבוכת אישית: הוא נפרד מחברתו ומחבריו לאקפלה. הוא גם רוצה לחמוק משירות המילואים. במקביל לו גבר קשה-יום (אורי קלאוזנר) עולה מהעיר התחתית לחפש עגיל שאבד לאשתו ומסמל את המשבר הצפוי.
שניהם פוגשים דמויות מחייהם. מתברר כי משה היה המורה של אורי בבית הספר היסודי – סיבה טובה להעלאת זיכרונות המגלים את רב גוניותה של החברה הישראלית: שניים ירדו מן הארץ, אחד חזר בתשובה, אחרת לסבית, אחד נהרג…
"היורד למעלה" הוא סרטו הארוך הראשון של אלעד קידן, הוקרן במסגרת הרשמית בפסטיבל קאן 2015 וזכה בפסטיבל הסרטים בחיפה.
על סרטים נוספים ומשמעותם לחצו כאן
——————————–
ענת אור שפרן "חוויה מהסרטים" מרצה ומדגימה את הקשר בין הסרטים לחיים
הסרט עורר בי סוג של השתהות בכאן-ועכשיו; מעין מצב של בהייה והרהור בתוך התהליך. זו חוויה מעניינת כי הבמאי נוקט בשפה קולנועית פאר-אקסלנס: זו הראייה מובהקת.
הכול נראה והקול נשמע!
העיר חיפה ללא היופי ידוע, ללא צבעי השמים, הים והכרמל. זו חיפה שהגיבורים הולכים-עולים ויורדים מדרגות; אחד עולה בהן והשני יורד. הליכה זו נדמית כמטאפורה של מסע האדם לנפשו פנימה; מסע אישי, בו לומד כל גיבור משהו חדש על עצמו. ההליכה מחוללת תנועה פנימית של מחשבה, דמיון ויצירה. ההליכה כמסע יומיומי שחושף עולם מחוץ לאני. בתנאי שאנו קשובים לו.
חיפה, כטופוגרפיה נפשית של הגיבורים בסרט.