עוֹבֶדֶת זָרָה – מאת חנה קב רוט

שְׁמָּה לֵנָה.
הִיא בָּאָה ממולדובה.
הִשְׁאִירָה שָׁם בַּיִת, בַּעַל פֶּנְסְיוֹנֶר וּשְׁנִי בָּנִים.
כְּבָר שֵׁשׁ שָׁנִים הִיא מְטַפֶּלֶת בְּאִמִּי
יְשֵׁנָה אִתָּהּ בְּאוֹתוֹ חֶדֶר
קַשּׁוּבָה לִנְשִׁימוֹתֶיהָ
רוֹחֶצֶת אוֹתָהּ
מַרְכִּיבָה אֶת שִׁנֶּיהָ
שׁוֹמֶרֶת עַל רָמַת הַסֻּכָּר בְּדָמָהּ
שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה חֲלִילָה.
לנה בָּאָה מִכְּפָר
כְּמוֹ אִמִּי שנולדה בַּכְּפָר נידח לַמְּרַגְּלוֹת הקרפטים.
הֵן מְשׂוֹחֲחוֹת עַל טַחֲנַת קֶמַח לְיַד הַנָּהָר
על גידול אַוָּזִים וּמִלּוּי הַמַּרְתֵּף לִקְרַאת הַחֹרֶף הַקַּר.
אוֹתִי אִמָּא כְּבָר לֹא מַכִּירָה.