ואני מבקשת לשנה הבאה, שנת הבחירות – את ביטול דמי הניהול מן ההפקדה לפנסיה
דמי הניהול מן ההפקדה נגבים במיוחד מן העובדים המתחילים, מן הצעירים, שלעולם לא יגיעו לאפס קצֵהָּ של הפנסיה התקציבית. כאשר יגלו זאת הצעירים של היום, הם הפנסיונרים של מחר, זה יהיה מאוחר מדי.
לעומת הפנסיה הצוברת של ימינו, הפנסיה התקציבית מעולם לא הייתה תלויית זמן אלא תלויית זכויות. בין שהעובד צבר בגיל צעיר, ובין שהעובד צבר בגיל מבוגר מאוד – הסכום שקיבל נקבע לפי טבלת הזכויות ולא לפי הצבירה בפועל, שבעצם מעולם לא התרחשה. לכן זה בכלל לא היה חשוב מתי ובאיזה גיל צבר העובד את הזכויות, הפנסיה התקציבית נקבעה לפי מספר שנות העבודה ולא לפי מתי העובד צבר אותה.
אבל בפנסיה צוברת – מועד הצבירה, כלומר מועד ההפקדה לפנסיה, ומניין השנים שהכסף יושב בחברת הביטוח ו"עובד" – הם שיקבעו את גובה הפנסיה של העובד. צבירה מוקדמת כפולה מצבירה מאוחרת! וכסף מוקדם שווה יותר מכסף מאוחר!
דמי הניהול מן ההפקדה הם המצאה מאוחרת. למעשה זאת תאוות בצע של חברות הביטוח ושוד העובדים החלשים. חברות הביטוח מזנבות בעובדים החלשים, העניים, בעלי השכר הנמוך שלא צברו די כספים ב"צבירה", ועל כן הן מוסיפות וגובות עוד סוג של דמי ניהול: בטרם נכנסו כספי ההפקדה לקופתן הן גובות מהסכום המועבר אליהן עד 4% דמי ניהול. למשל, מכל 1000 ₪ של סכום להפקדה, חברות הביטוח גובות מן העובדים העניים עד 40 ₪ לחודש ברגע ההפקדה. לחיסכון הפנסיוני של העובד נכנסים 40 ₪ פחות מדי חודש בחודשו.
אותם כספים, לאחר שנצברו בחשבון הפנסיה של העובד, שוב נשדדים על ידי חברת הביטוח אשר גובה מהם שוב דמי ניהול, בפעם השנייה. עכשיו אלה דמי הניהול מן הצבירה.
לכן, בעיקר בגלל דמי הניהול הגבוהים מן ההפקדה (ולא בגלל התארכות תוחלת החיים), הפנסיה החודשית של העובדים, במיוחד בביטוחי מנהלים, תגיע לכדי 34% מן השכר המבוטח. מי שמרוויח 10,000 ₪ ברוטו לחודש ועובד ברציפות 40 שנה, יזכה לפנסיה חודשית של פחות מ-3500 ₪.
ואם אותו עובד לקח בגיל 40 משכנתא ל-25 שנים וההחזר החודשי יעמוד על 4,000-3,000 ₪, שאותה אולי חזר ופרס בשלב כלשהו ליותר שנים – הוא ימצא את עצמו חייב להחזירה בימי הפנסיה שלו ולא יהיה לו כסף לכך.
אז תתחילו לאסוף קופסאות קרטון איכותי – כי שם תצטרכו לגור!