סוגים של זיכרון – משחקי הזיכרון שלנו חלק ג

[המשך לכתבה על ייצוב הזיכרון - משחקי הזיכרון שלנו חלק ב]

בשונה מהזיכרון לטווח קצר, כשמתרחשת פגיעה בזיכרון לטווח הארוך המחיקה אינה מוחלטת, שכן קיימים כמה מספר סוגי זיכרון שממלאים תפקידים אחרים.
ברמה בסיסית אפשר להפריד בין שני סוגי זיכרון. סוג אחד הוא הזיכרון התהליכי, שמאפשר לנו ללמוד פעילויות מוטוריות ומרחביות כמו נגינה על פסנתר, רכיבה על אופניים והתמצאות בסביבה. הסוג השני, שנקרא זיכרון הצהרתי, מונה עובדות בסיסיות על העולם סביבנו, כמו "העצים ירוקים" ו"השמים נמצאים למעלה".
הפסיכולוג אנדל טולווינג (Tulving), חילק את הזיכרון לשתי קטגוריות נפרדות שמשפיעות בצורה שונה על תחושת הקיום שלנו. האחת היא הזיכרון הסמנטי, שמכיל מידע כללי על העולם וברובו לא מקושר למאורע ספציפי – למשל העובדה כי השמים כחולים או כי 2+2 הם 4. הזיכרון הזה אינו מייצג נקודת זמן ספציפית בחיינו, אי אפשר לחוות אותו מחדש והוא משמש אותנו בעיקר כמקור מידע בתהליכי החשיבה.
מנגד נמצא הזיכרון הארעי (בשמו האחר, זיכרון אפיזודי), ש"מקליט" אירועים כפי שחווינו אותם בנקודה ספציפית בזמן ובמרחב. ככלל, מדובר בפרטי מידע שאפשר לשאול עליהם "מה?" "איפה?" "מתי?". זה גם הזיכרון שמאפשר לנו להיזכר ברגעי מפתח בחיים שלנו, כמו הנשיקה הראשונה או פרידה מאדם אהוב. למעשה ב"הקול בראש" אלו הם בדיוק זיכרונות הליבה שהגיבורה מחפשת כדי לעצב מחדש את אישיותה.
אולם גם פה לא הכול פשוט. בסרט המצויר, אובדן זיכרונות הליבה הרס את אישיות הילדה. אולם בעולם האמתי זה רחוק מלהיות מדויק, ואובדן זיכרונות ליבה לא משבש בהכרח את אופיו של אדם.
מקרה מיוחד היא סוזן מק'קינון (McKinnon), כיום בשנות ה-60 לחייה, שהייתה הראשונה שאובחן אצלה ליקוי חמור בזיכרון האוטוביוגרפי. בשונה מאנשים שסבלו מטראומה בשלב מאוחר בחייהם, סוזן נולדה עם הפגם הזה וחיה חיים מלאים, שבמהלכם הספיקה לטייל מסביב לעולם ואף מצאה את אהבת חייה והתחתנה. אולם, אף שהיא מודעת לכל הדברים שעשתה "כנראה", היא איננה מסוגלת להיזכר באף אחד מהם.
בשונה מווירינג, שתודעתו נתקעה אי שם ב"עבר" שקדם למחלתו, סוזן חיה את כל חייה בהווה. בריאיון איתה היא השתעשעה עם הרעיון שבשונה מאנשים רגילים, ההזדקנות לא גורמת לה עצב, שכן מבחינתה היא תמיד הייתה כפי שהיא מרגישה כיום.
היכולת לזכור או לשכוח היא תכונה מיוחדת שיכולה להיות ברכה וקללה בעת ובעונה אחת, בהתאם למצב ולזמן. גם היום אנו מבינים רק מעט על אופן פעולת הזיכרון שלנו. עם כל פיסה נוספת שאנו משלימים מהפאזל אנו רק מפנימים את גודל החידה שניצבת מולנו.

————–

אלכס קרצר הוא סטודנט לתואר שלישי במעבדה של פרופ' מיכל שוורץ מהמחלקה לנוריוביולוגיה במכון ויצמן. מחקרו עוסק בקשר בין המערכת החיסונית לתגובות חרדה והפרעות פוסט טראומטיות. סיים תואר ראשון במדעי הכימיה והביולוגיה מטעם האוניברסיטה העברית, ותואר שני בביולוגיה ממכון ויצמן.