השבת דבורי הדבש הנעלמות לכוורת ולסביבתן הטבעית באמצעות מכוורות ביו-דינמיות ודבוראוּת עירונית בישראל

השבת דבורי הדבש הנעלמות לכוורת ולסביבתן באמצעות מכוורות ביו-דינמיות היא חזון בר-ביצוע: שינוי הגישה הקיימת לגישה ביו-דינמית תמנע פגיעה נוספת וקריסה של מערכות אקולוגיות וחקלאיות. יצירת מערכת אקולוגית בת-קיימא בדרך של פעילות סביבתית-חברתית, והקמת מכוורות בגישה הוליסטית ביו-דינמית ברחבי הארץ ובמרכזי הערים – יעזרו לעצור את תהליך היעלמות הדבורים מהעולם. 

אוכלוסיית דבורי הדבש מהווה חלק בסיסי ומשמעותי בקיום עלי אדמות. הן מאביקות הצמחים העיקריות בעולם ותורמות לייצור 40% מהמזון שאנו צורכים ולריבוי הצמחייה בטבע. יש להן חשיבות אקולוגית רבה בשימור מגוון מיני צמחים ובתי גידולם. ואולם, ברחבי העולם וגם בישראל ניכרת תופעה של היעלמות הדבורים מהכוורות (באנגלית: CCD – Colony Collapse Disorder). מחקרים שונים מעידים כי כ-50% מאוכלוסיית הדבורים בעולם נכחדה או נמצאת בתהליכי הכחדה. לתופעה זו השפעה מכרעת על המערכות האקולוגיות בטבע ועל החקלאות, ומשנת 2006 היא כבר פגעה בכוורות רבות ברחבי העולם תוך גרימת הפסדים הנאמדים באופן ישיר ועקיף בכ-75 מיליארד דולר. המשך תופעת היעלמות הדבורים מסכן את קיומו התקין של כדור הארץ (מכלול המערכות האקולוגיות והחקלאות) ומשפיע על כלל האורגניזמים התלויים בו – צמחים, בעלי חיים ואדם. הגורם המרכזי להיעלמות הדבורים (CCD) הוא התערבות אנושית אינטנסיבית מתמשכת ומואצת, המתבטאת בפגיעה בבתי גידול טבעיים עקב פיתוח מואץ, שימוש בחומרי הדברה, קרינה סלולרית ואלקטרו-מגנטית, זיהום אוויר, קרקע ומים ועוד. נוסף על אלה יש השפעה מכרעת לגידול האינטנסיבי של דבורי דבש על היחלשות הדבורים. שיטת הגידול הקונבנציונאלית גורמת להחלשת הדבורה וליצירת דבורה חסרת כוחות חיים דייה ונטולת יכולת ראויה להתמודד עם שינויים סביבתיים. התערבות נמשכת זו משבשת את איזון מערך החיים הטבעי של הדבורים וכתוצאה מכך נפגעה מערכת החיסון הטבעית שלהן ויכולתן להתגבר על גורמי מחלות ופגעים (וירוסים, טפילים ופטריות). כל אלה פוגעים בכושר החיוניות של הדבורים וגורמים לתמותה ולקריסת אוכלוסייתן. יש צורך וחשיבות בשינוי הגישה הקיימת כדי למנוע פגיעה נוספת וקריסה של מערכות אקולוגיות וחקלאיות. הגישה הביו-דינמית מציעה פתרון יעיל וישים.

גישה זאת נשענת על החקלאות המסורתית ושואפת לאיזון בין האלמנטים השונים המעורבים בחקלאות. הגישה דוגלת בהתחשבות מלאה בסביבת הגידול, באקלים, בעונות השנה ובאיכות וזמינות המים. בנוסף דוגלת הגישה בהקפדה על מיחזור, בהימנעות מזיהום הסביבה ופגיעה כלשהי בבעלי חיים, בקרקע, באוויר ובמים. בהיבט ההוליסטי החקלאות הביו-דינמית שמה דגש מיוחד על תנועת גרמי השמים ומיקומם ביקום כמרכיב חשוב בתכנון מחזור הזריעה, ההשקיה, הגיזום והקטיף של היבול החקלאי.  לצפייה בסרטון לחצו כאן או על התמונה.

לשם יצירת מערכת אקולוגית בת-קיימא בדרך של פעילות סביבתית-חברתית והקמת מכוורות בגישה הוליסטית ביו-דינמית, מנהלת המיזם מקימה מכוורות ביו-דינמיות ברחבי הארץ, מטפחת גידול דבורים בעיר, כמו בערים ברלין, ניו-יורק, פריז, אמסטרדם ועוד, מקימה מרכז הכשרה, לימוד וחינוך להגברת המודעות ויישום "תורת הגידול הביו-דינמי", מטפחת ויוזמת  שינויי תקנות להגנת הדבורים להקמת כוורות ביו-דינמיות. דבר שאף יוכל לסייע כמקור פרנסה נוסף למשקי בית קטנים.

א. ייעצר תהליך הרס הסביבה האקולוגית ויוכנסו שיטות התומכות בתהליך בר-קיימא. ב. בצד שיטת גידול הדבורים הקונבנציונלית המסחרית הנהוגה כיום, תוכנס שיטה המעודדת את חידוש אוכלוסיית הדבורים.  כיצד תשפיע הגישה על עולם דבורי הדבש?   ההבדלים העיקריים בין גידול ביו-דינמי/טבעי לבין גידול קונבנציונלי