אצלנו בחצר – "אקליפטוס המקור" – אורח לרגע או מתיישב מועיל?

"אקליפטוס המקור" שייך למשפחת ההדסיים, והוא "בן דודם" של ההדס, הגויאבה, הקליסטמון והפיטנגה. לכאורה, מה כבר יש לספר על האקליפטוס? הרי שמענו שהעץ הובא מאוסטרליה במאה ה-19 כי המתיישבים הראשונים האמינו שיש בכוחו לייבש ביצות. אבל מאז הוא מולך כמעט בכל אזורי הארץ, להוציא אדמות גיר שבהר. העץ העקשן והחסון הזה מצליח לגדול אפילו בנגב, באזור ים המלח ובערבה. הוא גדל שם בצדי דרכים, בישובים ובשקעים מלאכותיים שאליהם מתנקזים מי הנגר.

ועתה נפריך כמה מיתוסים: ראשית, הביצות לא יובשו על ידי האקליפטוס אלא באמצעות תעלות ניקוז. שנית, בניגוד לאמונה הנפוצה, האקליפטוס אינו "זולל" מים, והוא יכול לגדול גם בתנאי טמפרטורה ויובש קיצוניים. בארץ מצויים זנים רבים בעלי פרחים מרהיבים וגדולים, שאפשר לראותם במשתלת "אילנות" של קק"ל בשרון. האקליפטוס מהווה צמח דבש חשוב, כי הוא מרבה לפרוח בסתיו, כששאר העצים אינם פורחים. זאת מפני שעונת הסתיו בישראל היא עונת האביב באוסטרליה, והאקליפטוס פשוט שכח לכוון את שעונו הביולוגי…

משוררים רבים, ובעיקר משוררות, כתבו על האקליפטוס, כגון נעמי שמר, לאה גולדברג, אסתר ראב ורחל. עלי האקליפטוס מכילים בלוטות המפרישות שמן אתרי. השמן משמש כתרופה נגד שיעול, נזלת וקשיי נשימה. בישראל משמש האקליפטוס כעץ יער ושדרות, וגזעיו הכרותים משמשים בנגרות בניין, כחומר הסקה ובתעשיית הנייר.

ומה חושבים האבורג'ינים, תושביה הקדומים של אוסטרליה, על העץ "שלהם"? הנה אגדה: לפני כשלוש מאות שנה הוגלה אסיר אנגלי ושמו ג'ון מלונדון לאוסטרליה, ששימשה בימים ההם מושבת עונשין. פנה ג'ון לראש השבט האבורג'יני וביקש לקנות ממנו חלקת אדמה. הראה ראש השבט לג'ון חלקה גדולה מכוסה בעצי אקליפטוס ואמר: "אם תצליח לברא חלקה זו מעצי האקליפטוס, אתן לך אותה במתנה, ואף אוסיף עליה את בתי כדי שתהיה לך לאשה". מבוקר עד ערב עמל ג'ון בחלקה וכרת את כל עציה, אבל כעבור ימים אחדים ראה שכל העצים לבלבו וצמחו מחדש. הוא לא התייאש, ועקר את העצים על שורשיהם, אך גם הפעם מיהרו העצים ללבלב. חזר ג'ון לראש השבט ושאל בעצתו. אמר לו האבורג'יני: "אי אפשר להשמיד את העץ העקשן הזה, אבל רואה אני שאיש חרוץ אתה, ואתן לך את בתי ואת החלקה במתנה, כדי שגם אתה תכה שורש באדמת אוסטרליה לעולם ועד, ואיש לא יוכל לעקור אותך ממנה". מאז חיים באוסטרליה צאצאיהם של ג'ון ואשתו בשלווה ובשלום עד היום הזה.

————————-

רות ריכטר היא סבתא פנסיונרית פעילה. ילידת קרית חיים, אגרונומית, סופרת, מורה לביולוגיה בתיכון ובמכללת גורדון בחיפה. רות ואריה ריכטר פעילים בחוג לטלוויזיה קהילתית בנווה מונוסון.  9 ספרים הוציאה רות: "ארץ ירוקה שלי", "ים כחול שלי", "ירושלים לדורותיה", "עפיפונים ועוגיות ושוקולד", "התמונה". "מה שעובר לי בראש" ו"המנגינה של נועה".  האגדות גם בכתובת http://www.tiuli.com/ruth_legends.asp