מהי תחרות פסנתר? התחרות הבינלאומית עכשיו בתל אביב

מהי תחרות פסנתר?
הרבה תחרויות מגוונות מוצגות לאחרונה בפנינו – מאסטר שף, נינג'ה ישראל, המירוץ למיליון וגם בימים אלה – "התחרות הבינלאומית לנגינה בפסנתר" בביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב.
מה זה אומר? מי זוכה במקום הראשון בתחרות לפסנתר? מי שמאלתר? מי שמגיע ראשון לסוף היצירה? מי שמנגן כמו אמא שלו? או משהו אחר לגמרי.
המשמעות של זכייה בתחרות פסנתרנים היא גדולה וחשובה, מסבירה רבקה ברק, מי שכיהנה שנים רבות כמורה למוסיקה בביה"ס הריאלי העברי בחיפה:
יש הרבה תחרויות לפסנתר בעולם, למשל, תחרות צייקובסקי, תחרות רובינשטיין ועוד רבות – שאח"כ מוזכרות בקורות חיי הפסנתרן בתוכניות לקונצרטים, במיוחד מי שזכה באחד משלושת המקומות הראשונים. כולן מיועדות לנגנים צעירים בני 32-18 שנה.
"תחרות רובינשטיין", שנערכת בישראל אחת ל-3 שנים, נחשבת בין היוקרתיות בעולם.
למה התחרות חשובה לפסנתרנים?
התחרות משמשת קפיצת דרך לפסנתרנים. כל סוכן של פסנתרן בעולם שמח לשווק אותו לתזמורות חשובות בעולם אם הוא זכה בתחרות יוקרתית [גם נראה שהתזמורות פחות יארחו פסנתרן שלא זכה באחד המקומות הראשונים בתחרויות החשובות]. כלומר, כמעט לא קיים סיכוי לנגן עם תזמורות מפורסמות בעולם למי שלא זכה בתחרות חשובה, לעומת אלה שזכו באחד משלושת המקומות הראשונים בתחרות.
בין התזמורות הידועות נמצאת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הפילהרמונית של ברלין, ולמעשה בכל מדינה יש תזמורת מעולה. אבל אלה שזוכים לנגן איתן – הם הזוכים.
זאת ועוד, יש פסנתרנים שזכו בתחרות מסוימת והם חוזרים ושבים להתחרות בתחרויות נוספות בארצות שונות, בהגבלת הגיל כמובן.
מהם הקריטריונים לזכות בתחרות? זה לא מי שמגיע ראשון או מי שניגן הכי מהר…
הקריטריונים שונים לגמרי. כל הפסנתרנים מכירים את היצירות היטב ולא עושים שום טעות בנגינה. לכן המדדים תלויים מאוד בחוות דעת השופטים.
איך השופטים מדרגים את רמת המתחרים?
ישנם הרבה שופטים, וכל שופט כותב את דעתו האישית ומדרג את הפסנתרן לפי ראות עיניו. השופטים מדרגים ומדיחים פסנתרנים אחדים אחרי כל שלב, וגם דנים ביניהם מי הראוי מכולם. ואלה הקריטריונים  
האם הפסנתרן נאמן לסגנון התקופה; איך הפסנתרן מבטא ומביע את אישיותו שלו ביצירה;
איך הוא מפרש את היצירה; האם הוא נוגע בלב המאזין; האם נגינתו משכנעת את המאזין – על פי כל אלה ייפול דבר. וסופן של תחרויות גם בפרסים כספיים גדולים שהפסנתרנים מקבלים.

בשלב האחרון כולם מנגנים את אותה יצירה. גם קורה שיותר מפסנתרן אחד מנגנים אותה יצירה בשלבים מוקדמים של התחרות. מבנה התחרות קבוע: היא מורכבת ממספר שלבים ובכל שלב כאמור נושרים מתחרים אחדים.
ישנה גם דעת הקהל או "חביב הקהל" – שואלים את הקהל מה דירוג הצופים באמצעות שאלונים.
גם במחצית וגם בסופם של הדיונים, השופטים מגיעים לעמק השווה לצד קריטריונים קבועים.
בתחרות הנוכחית החדשה, בשלבים הראשונים, לנגנים הוקצב זמן מאוד קצר. ישנם 48 משתתפים מכל העולם, וכל אחד מנגן 20 דקות.
האם זה לא "מפעל הפיס"?
ממש לא. דבר ראשון רואים אם יש לפסנתרן נוכחות בימתית, האם הוא משכנע את הצופים במסר האישיותי שהוא מעביר, וגם יושבים השופטים ומנפים את הטובים משלב לשלב.
לגבי קריטריון הגיל – אין קריטריון של גיל – כולם בין 32-18 שנה, מה שנחשב בעולם הפסנתרנים מאוד צעיר.
ואכן, בעולם מסתובבים המון פסנתרנים מצוינים שלא הלכו לתחרויות או שלא הגיעו לשלושת המקומות הראשונים. בסין לבדה ישנם כמיליון פסנתרנים מצוינים. ריאיינה יעל צלאל

רבקה ברק כיהנה במשך שנים רבות כמורה למוסיקה בביה"ס הריאלי העברי בחיפה. במקביל לימדה תלמידים רבים פסנתר.