יום אחד קמתי וגיליתי שנעלמתי

יום אחד קמתי וגיליתי שנעלמתִּי לי.

נחמַלְתִּי ונִכלַמְתִּי. נעלמו כּוחותַי, רצונותַי, פּנַי

מי זו האישה הזאת שיושבת בכורסתִי?

היום אכייר – החלטתי שלא. היום אצייר! אולי אבשל?

ניסיתי לקרוא: ישבתי, בָּהיתי, עייפתי.

כשאתחזק, חשבתי – אנסה לפתור סודוקו. עדיף תשבץ?

אצלצל לחברותַי – עדיף אחר כך! אצא לצעידה – כשייגמר הקיץ…

וכשצלצל הטלפון, ושמעתי את ה״ספתוש״ הזה, קמתי לתחייה

וכיירתי, וציירתי, ובישלתי, וקראתי ושיחקתי

מחר גם אצעד!