על ניטור פרפרים – מדע קהילתי לזיהוי מצב הטבע

כיצד "מספרים" הפרפרים על שיקום נזקי השריפה בחיפה? ואיך מגלה ניטור פרפרים עד כמה הצליח השיקום בחיפה? 
גל השריפות האחרון בחיפה הביא להשמדה של אלפי עצים ושטחי צמחייה, ויצר נזק עצום למגוון הביולוגי שבתוכו: יונקים, זוחלים, דו-חיים, וכמובן חרקים ופרפרים הושמדו והתרחקו מהאזור.
כיצד נדע אם פעילות השיקום עתירת הכספים אכן מצליחה?
ניטור פרפרים משמש כלי למעקב אחר הצלחת שיקום הטבע בחיפה. אנחנו מודדים ברציפות אם לאורך התהליך חל שיפור ואם מתקיימת חזרה בפועל של הפרפרים – בכמות ובמגוון מיני הפרפרים -  כי אנו יודעים שמה שטוב לפרפרים, טוב לנו.

מה זה ניטור פרפרים?
מה מיוחד בפרפרים (מלבד היותם אטרקטיביים וקלים לצפייה וזיהוי) ומדוע אנשי המדע והטבע מתעניינים בהם דווקא? 
תלותם המוחלטת של הפרפרים בעולם הצומח, ומערכות הקשרים המיוחדות שבין הפרפרים לעולם החרקים – עושה את הפרפרים לסמן ביולוגי ואקולוגי (ביו-אינדיקטור) מן המעלה הראשונה. דהיינו, הם רגישים ביותר לשינויים אקולוגיים ומגיבים במהירות לאירועים כגון, ריסוס, זיהומי אוויר ומים, לרעייה פוגענית, לשריפות וכמובן גם לאירועי קיצון של מזג אוויר המשפיעים על מצב הצמחייה והטבע סביבנו. במילים פשוטות, הפרפרים הם כלי אידאלי למדידה ולמעקב אחר שינויים בסביבתנו. מצבם של הפרפרים הוא מראה של איכות הסביבה.
בזכות הפרפרים ורגישותם ביכולתנו למדוד את "מצב הטבע". זאת על ידי ספירה שיטתית וחוזרת (ניטור) של הפרפרים במסלולים קבועים. אנחנו סופרים כמה פרפרים מכל מין נצפים בכל מסלול. המעקב אחר שינויים – לטובה או לרעה – במגוון מיני הפרפרים, ושל הכמויות שלהם לאורך המסלולים, לצד הידע שלנו על חיי הפרפר ועל הקשרים בין מיני הפרפרים לצמחים המארחים אותם, מאפשרים לנו לזהות בבירור נזקים או שינויים ולהתריע עליהם.
למטרה זו הקימה ב-2009 אגודת חובבי הפרפרים את הפרויקט "תוכנית לאומית לניטור פרפרים בישראל" שאותה מנהל עבדכם הנאמן ויותר מ-100 מסלולים כאלה מנוטרים כבר היום על ידי מתנדבים חובבים ומקצועיים מקהילות ניטור מן הגולן ועד אילת, רבים מהם פנסיונרים השואפים ליטול חלק פעיל בהגנה על הטבע וסביבתם.

הידעתם על "התכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל"?
ככל שגדלה הבנת האדם המודרני את התלות שלנו בעולם הטבע, כך התפתחה התודעה על הצורך לשמור ולקיים אותו. יתרה מזאת, ככל שהסתגרנו בתוך הערים והתרחקנו מן הטבע, כך למדנו להעריך כמה אנחנו זקוקים לטבע ומה משמעותו עבור האדם.
לנוכח ההכחדה הנמשכת והידלדלות המגוון הביולוגי, התובנה הזאת חלחלה מן המדענים אל אוהבי הטבע בכל העולם ויצרה בשנים האחרונות פעילות אזרחים אדירה למען הגנה על הטבע – שמכונה "מדע אזרחי".
מאות אלפי חובבים, מקצוענים ונאמני טבע בעולם, מתנדבים באופן פרטי או בקהילות לפעילות של צפייה, מעקב ודיווח על מצב הטבע – על ידי רישום ותיעוד של תצפיות בציפורים, בפרפרים, בחרקים, בבעלי חיים ובצמחים וגם בדגים בכל מקום אפשרי.
כמות הדיווחים היא אדירה ורציפה, ומועברת למאגרי נתונים בהיקף גדול פי עשרת מונים מהנתונים שניתן לאגור במסגרות של מחקרים וסקרים קצרים. יחד עם מיטב כלי הטכנולוגיה שמתאפשרים כיום בכל סמרטפון – הרי לכם צבא-טבע מצוייד ביכולות תקשורת ומיפוי GPS מן המתקדמים בעולם. כך, עם קשר לסיוע ולעזרה ממומחים, מתעצם כוחו של הציבור לעזור לנו, לביולוגים ללמוד מהר ולהשפיע על מצב הטבע ולפעול בזמן הנכון להגנתו.

————–

נמפית הלחך:  פרפר מדהים ביופיו החי באזורים מדבריים, נעלם מן הארץ לפני כ- 20 שנה ואוכלוסייה שלו נתגלה השנה בנגב. הצבעוני השקוף ונימפית הסרפד מעופפים בעונה זו בכל האזורים מן המרכז ועד לצפון.

ישראל פאר הוא חבר אגודת חובבי הפרפרים, מנהל התוכנית הלאומית לניטור פרפרים של האגודה, הקים ומנהל את מאגר תצפיות הפרפרים בישראל, שותף לפרויקטים של האיחוד האירופי כמומחה לניהול מידע במגוון הביולוגי.